דף זכרון
הַכְּאֵב
בָּרוּר כְּאוֹר הַיּוֹם.
נַעֲלֶה מִכֹּל סָפֵק,
שָׁלֵם כָּאֱמוּנָה.
("מילים אחרונות", לאה גולדברג, מתוך "שירים" (כרך ב), ספריית פועלים, 1986).
יפעת מנטל
יפעת נולדה בשנת 1957 בטבריה. בחייה הבוגרים היא השתייכה במשך שנים רבות לקהילת האימן והתגוררה במעלה צביה בגליל. יפעת שהיתה מראשונות המלוות הרוחניות בישראל, החלה את לימודי ההכשרה בליווי רוחני בשנת 2007 דרך עמותת "אחווה" ולאחר מכן המשיכה ללמוד בתוכנית "להיפרד בשלום" של ארגון ת.ל.מ. בשנת 2014 היא זכתה במלגת לימודים והשתלמה בבית החולים RWJUH בניו ג'רזי, ארה"ב. השער של יפעת לתחום הליווי היה התרגום של ההוצאה הראשונה של "ספר המתים והחיים הטיבטי", היא עשתה זאת בכשרון רב והספר נמכר באלפי עותקים. היא עבדה כמלווה רוחנית בדיור מוגן לקשישים וכן עם צוות הליווי הרוחני ברמב"ם שהיה בראשית דרכו. היא התמידה בכך עד לאבחנה שקיבלה שהיא חולה בסרטן. לאורך שנים רבות יפעת התגוררה בקיבוץ אלונים, שם היא חייתה במלאות גם בזמן שהמחלה החמירה ומצבה הבריאותי התדרדר; היא אהבה, יצרה קלפי פיות, טיילה ביער האלונים שמקיף את הקיבוץ, ציירה והמשיכה לפזר את אבק הפיות הייחודי שלה בעולם. בהתדרדרות של החודשים האחרונים היא היתה עטופה ברוך ובאהבה על ידי משפחתה, חברות וחברים קרובים ועל ידי בן זוגה.
https://www.youtube.com/watch?v=dYXXfKDDZDk
כתבה: הלה אשחר
נטע בנטור
נטע האמינה בליווי רוחני בכל נפשה. משנת 2009 היא היתה חברה בצוות הניהול המוביל של הליווי הרוחני בישראל מתחילת התארגנותו כתחום מובחן, והיא המשיכה בכך למשך 12 שנים - בתחילה ב"רשת הארגונים לליווי רוחני", ובהמשך כאחת המייסדות וכחברת הוועד המנהל של 'העמותה לליווי רוחני בישראל.' לאחר מכן, במשך שש שנים נוספות, נטע שימשה כיו"ר שותפה של הוועד המנהל. נטע, שהחזיקה בתואר פרופסור, היתה אחת החוקרות המובילות בארץ בתחום מחקר הזקנה במסגרת מכון ברוקדייל. בתור יו"ר שותפה לוועדה של משרד הבריאות והג'וינט ליצירת התוכנית הלאומית לקידום הטיפול הפליאטיבי בישראל, היא דאגה לכלול המלצה לליווי רוחני בכל תחומי הזקנה. היא היתה כוח וקול משמעותי שקידם את הרצינות בה אנשי מקצוע אחרים התייחסו אל הליווי הרוחני. נטע חקרה את תחום הליווי הרוחני במספר מחקרים משמעותיים; מחקרים אשר כללו ראיונות של מקבלי ליווי, של מקבלי החלטות במוסדות בהם ניתן ליווי רוחני, ושל התכנים העולים במפגשי ליווי רוחני. מחקרים אלה ביססו את ההבנה בקרב קובעי מדיניות שמדובר במקצוע בעל תרומה חשובה. זכיתי להיות שותף שלה בכתיבת שלושה מאמרי סקירה על התחום ותרומתו – מאמרים שהתפרסמו בעיתון "הרפואה", וביחד ערכנו את הספר "באשר הוא שם", ומאד נהניתי לעבוד איתה. נטע היתה נמרצת, תמיד מוכנה לנסות כיוונים נוספים, היתה לה יכולת להבחין בין האיכותי לבין הסתמי והיא מעולם לא התפשרה על האיכות. אישה ענווה, יסודית וחכמה, בעלת חוש הומור וחיוך המוכן תמיד.
כתב: מייק שולץ
סאידה ביאדסי
סאידה ביאדסי היתה אחת מ"מורות הדרך" של הליווי הרוחני בארץ. כולנו זכינו להנות מתרומותיה למקצוע. בנובמבר 2022 נפטרה סאידה באופן פתאומי והיא רק בת 53. סאידה בוגרת תכנית "ברוח" אותה סיימה בשנת 2016. בהכשרתה המקצועית הקודמת היא השלימה לימודי משפטים ותואר שני בלימודי מגדר. במהלך חייה למדה ופעלה ללא הרף במסגרות רוחניות שונות של תרבויות ודתות חובקות עולם. עשיית הליווי שלה כללה, בין השאר - ליווי רוחני במחלקות אונקולוגיות במוסדות רפואה בחיפה, ליווי נשים לאחר אובדני בני זוג וילדים, פעילות במוסדות הגיל השלישי וליווי עצמאי בבתיהם של הנוטים למות. במסגרת הליווי ברמב"ם (2019) השתתפה במחקר שכלל גם את בתיה"ח שערי צדק והדסה. נושא המחקר היה: "תפיסת צוותים רב-מקצועיים את שילוב הליווי הרוחני". סאידה שימשה כמדריכה וכמרצה בתכניות ההכשרה: 'אדם ורוח', 'ברוח', 'קשובות'. היא העשירה את הלומדים בתכנים כגון: "מסע אישי" (מדיטציה ייחודית), ביקור חולים, היחס למחלה ולסבל באיסלאם, מוסיקה ערבית, טקסטים של תקווה בתרבויות ודתות שונות. סאידה האמינה ופעלה רבות כדי להנחיל ולהתאים את הליווי בחברה הערבית. היא הדריכה קורסים להכרת הליווי לאנשי מערכות בריאות במסגרת עמותת מַריָם בנצרת. כשהוקם קורס 'אדם ורוח' ברמב"ם, סאידה היתה חברה בצוות רב-תרבותי שסייע בהכנה ובאפיון הקורס. פרוייקט מרכזי אותו הותירה סאידה, כנכס ייחודי המשלב רוחניות ושימושיות, הוא -مناجاة - מונאג'את (בתרגום חופשי 'מונולוג של אהבה׳). זהו ספר הכולל טקסטים בשפה הערבית אשר חלקם מתורגמים לעברית. הספר משמש את כלל המלווים הרוחניים במסגרות הליווי של בני החברה הערבית על גווניה הרבים. סאידה האמינה כי הליווי הרוחני מוביל את משמעות קיומה. היא התמידה בנתיבי צמיחה והתפתחות בכל מהלך חייה. תרומתה מוסיפה להיות מרכיב מהותי בליווי הרוחני בישראל, כנכסי ידע, כתהליכים וכעזרי ליווי שיעמדו לרשותנו לתמיד.
שוקראן, סאידה.
כתבה: יהודית רוזנברג
ביסאן, בתה של סאידה, יצרה בעבר סרטון קצר בו סאידה מציגה את משמעות הליווי הרוחני עבורה.
אסתי כהן
אסתי הייתה אישה בעלת אישיות כובשת, נחישות מרשימה וחוש אסתטי ייחודי. ערך אהבת האדם הוביל את צעדיה. אסתי הייתה ממקימי הישוב מצפה שלם, הצופה על ים המלח. היא הייתה נשואה לאריה ואם לשני בנים, נמרוד ודורון. בנה הבכור, נמרוד, נהרג במלחמת לבנון השנייה בהיותו בן 19. המשבר בעקבות השכול, היווה עבור אסתי דחיפה לעשייה משמעותית מתוך רצון לנתינה וחיבור אנושי. מסע זה הוביל אותה בגיל 60 ללימודי ליווי רוחני, לדבריה "מתוך רצון לדייק את הייעוד שלה בחיים". היא הרגישה שחוויות האבדן שחוותה הכינו אותה להצטרף למסע של אנשים המתמודדים עם משברים ולקראת סוף החיים. היא בחרה לחיות "חיים של שמחה" יחד עם הכלה של עצב וגעגוע. אסתי עבדה במגוון תחומים כולל תיירות, ניהול, הדרכה ועיצוב פנים. אסתי למדה קורסים רבים במיוחד בתחומים של רפואה משלימה והתנדבה בארגון התומך בבני משפחה מטפלים. במהלך ההכשרה בליווי רוחני בתכנית "משיב הרוח", אסתי השתלבה במסגרות עבודה מעשית שונות: דיור מוגן בנווה אפעל, מחלקת הנשים במרכז רפואי קפלן ובית החולים השיקומי הוד אדומים. היא הוסמכה במלווה רוחנית בשנת 2020. אסתי האמינה בחשיבות של הליווי הרוחני עבור משפחות שכולות ובמיוחד הורים מתבגרים ועמלה לקידום שילובו במשרד הביטחון. אסתי נפטרה ממחלת הסרטן בשנת 2022 וביום זה איבדנו חברה יקרה ומלווה רוחנית מוכשרת. אסתי השאירה חותם על הסטודנטים והמנחות איתם היא למדה ועל האנשים שהיא ליוותה בחום ואמפתיה. זכינו להכיר אותה ולספוג מאישיותה, מכוחות החוסן שלה, מאהבת החיים והאדם ונדע להוקיר את זכרה.
כתבה: ולרי סטסין