אילה רוטשילד
איך הגעתי לליווי רוחני?
בגיל 88 אבי שהיה עצמאי, נפל נחבל והפך לתלוי לחלוטין בסובביו. הסבל הפיזי היה רב, אך קשה לא פחות היתה תחושת ההשפלה ומשבר הזהות שעבר. בשתיקה גזר על עצמו למות, הפסיק לאכול ואחר כך גם לשתות. הידע כמה יקר היה לכולנו? על ערכו עבורנו פשוט מעצם קיומו? לא מצאנו אז מלים לומר לו זאת.
רצוני שלא לעמוד שוב, חסרת אונים מול אדם אהוב, דווקא ברגעים בהם הוא זקוק לי יותר מכל, הובילו אותי להכיר את מקצוע הליווי הרוחני, ולרצות ללמוד אותו. התעוררתי לרצות לעזור גם לאנשים אחרים לשמור על תחושת ערך ומשמעות חיים בחוליים, בחולשתם ואף לפני מותם.
קצת עליי
נולדתי וגדלתי בקיבוץ. בגיל 30 עזבנו לעיר . נשואה ואם ל4 ילדים וסבתא לנכד אחד. בנוסף לליווי הרוחני אני עובדת כפיזיותרפיסטית ומורה לפלדנקרייז. עם ילדים ועם מבוגרים.
איך אני מלווה
הכלי העקרי שלי הוא ההקשבה העמוקה למה שבוחר לספר האדם שאני מלווה. בנוסף אני מביאה לליווי טקסטים - מהמקורות, שירה, פילוסופיה, פרוזה וכו'. כותבת טקסטים עם המלווים או קוראת איתם טקסטים שהם כתבו ובחרו להביא לליווי.
עבודה דרך הגוף (אותה למדתי כמורה לפלדנקרייז - דמיון מודרך, נשימות, תנועה עדינה), למשל במקרים שהמלווה חווה חרדה גדולה ובעבודה עם ילדים. כמו כן אוהבת לעבוד עם מוזיקה וקלפים.
תחומי ההתמחות שלי
אין לי התמחות מיוחדת ועובדת עם מה שנדרש - חולים אונקולוגים, קשישים, אנשים שחווים משבר בעקבות פגיעה פיזית קשה וכו'. אני משלבת ליווי רוחני בעבודה שלי עם ילדים ונוער כמורה לפלדנקרייז וכמו כן במסגרת ההדרכה להורים.
הכשרה ועבודה נוכחית
למדתי במכללת רמב"ם בתוכנית "אדם ורוח" ואת ההתמחות שלי עשתי בבית החולים רמב"ם במחלקות לב, אישפוז יום לב וטיפול נמרץ לב, נפרולוגית ומחלקת דיאליזה. עובדת עכשיו במסגרת הקליניקה ובביתם של המלווים.אני מלווה מתוך הקשבה למלווה. מנסה לזהות את התדר המאפיין אותו. אני מלווה באמצעות טקסטים מעולמות שונים. האזנה למוסיקה. כתיבת סיפור חיים. יצירת יומן נפש, שזירת פרחים. הדגש תחום העניין והרצון של המלווה.
